מצווה בהמתנה

פעם אחת במוצאי השבת הלך רבי יצחק מווּרקי עם חסידיו לקיים את ברכת "קידוש הלבנה". היה זה בימי החורף, ועננים כבדים הסתירו את הירח, ומנעו מהם לראותו ולברך את הברכה.
לאחר שהמתין הרבי זמן רב, ראה כי קשה הדבר על החסידים להמתין כך בקור העז. אז פנה אליהם ואמר: "הנה נאמר – 'מצוה גוררת מצוה' (משנה, אבות, פרק ד משנה ב). אפשר להסביר זאת כך – 'מצווה גוררת' היא המצווה הנגררת ומתעכבת ואינה מצליחה לבוא לידי גמר. גם מצווה כזאת – 'מצווה' היא. ואפילו זמן ההמתנה וההכנה שלפני המצווה – גם הוא נחשב למצווה."