מושגים

החסידות בנויה במודל חברתי של אדמו"ר וחסידיו. האדמו"ר מהווה עבור חסידיו 'צדיק' בעל מעלה רוחנית, אבל גם 'מורה' המלמד כיצד ראוי לחיות ולהתנהג. לכן רבים מן...

אחד מן הדברים שהחסידות הדגישה היה הישירות שביחסי אדם-אלוהים. על פי החסידות ניתן מקום רב לפנייה ישירה ובלתי פורמלית של האדם אל אלוהיו, ללא שום הסדרה של טקס,...

בדורו של הבעש"ט ותלמידו המגיד ממזריטש, החסידות טרם הייתה 'תנועה' ועדיין לא הורגשה בציבוריות היהודית של מזרח אירופה. רק בדור של תלמידי המגיד החלה התנועה...

מאז תקופת התלמוד עוסקים המקורות היהודיים בניגוד שבין גוף ונפש. הגוף – מייצג את הפן הארצי שבאדם, והנפש – את הפן הרוחני, האלוהי. עוד לפני החסידות עוצבו דעות...

גאולה – ישועה, מצב חיובי ומאושר באופן המלא ביותר, קץ לשליליות ולצער. במסורת היהודית התקבע המונח כמגדיר את 'אחרית הימים', הזמן העתידי שבו יחיו הברואים...

אחת השאלות עתיקות-היומין ביהדות היא שאלת 'גורל מול בחירה': מחד, המסורת היהודית מניחה שיש לאדם בחירה חופשית, אחרת אין מקום לתת לו שכר או עונש. מאידך, האל הרי...

"דבקות" היא צמידות או תחושת קרבה אל אלוהים. היותו של האדם קרוב ו"דבוק" אל אלוהיו היא חוויה דתית יסודית, שבחסידות ניתן לה דגש מיוחד. התורה מצווה על האדם...

רבי ישראל [הופשטיין] - המגיד מקוֹזְ'נִיץ [1733 אפטא – 1813 קוז'ניץ] מחשובי האדמו"רים בפולין, דרשן ומקובל, מייסד חסידות קוז'ניץ. ר' ישראל נולד למשפחה פשוטה...

רבי אריה לֵייבּ "הסבא" משְפּוֹלי [שפולי 1725-1811] אדמו"ר חסידי מן הדורות הראשונים. מצעירותו הצטיין בכישרון תורני ורוחני, ובשל כך נשלח על ידי אביו ללמוד אצל...

"היהודי הקדוש" מפשיסחה (ר' יעקב יצחק רבינוביץ') [פשדבורז' 1766 - פשיסחה 1813] מייסד חסידות פְּשיסחָה רבי יעקב יצחק היה נצר למשפחת רבנים, והתפרסם כבר מצעירותו...

הבעל שם טוב [הבֵּעְשְׁ"ט, רבי ישראל בן אליעזר, אוֹקוּפּ 1698? - מֶז'יבּוּז' 1760] מחולל ומייסד תנועת החסידות. קורותיו של הבעל שם טוב לוטות בערפל ורק פרטים...

החוזה מלובלין (רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ, לוקוב 1745 - לובלין 1815) מחשובי האדמו"רים בפולין, תלמידם של המגיד ממזריטש ור' אלימלך מליז'נסק. "החוזה" - רבי יעקב יצחק...

המגיד ממזריטש (רבי דב בֶּר ממֶזְריטְש, לוקאטש 1710 – מזריטש 1772). תלמידו ויורשו של הבעל שם טוב בהנהגת תנועת החסידות. מכונה גם "המגיד הגדול" או "הרבי ר' בֶּר...

נוכחות האל בעולם על פי החסידות החסידות מבוססת על תורת הקבלה, ובעיקר על 'קבלת האַר"י' (רבי יצחק לוריא, המאה ה-16). האר"י בנה תפיסת עולם מיסטית שבמרכזה רעיון...

חסידות והיחס לגויים החסידות נוצרה והתעצבה בסביבה זרה שבה היהודים היו מיעוט בתוך רוב שאינו יהודי. יחסיה של החסידות כלפי הסביבה הגויית נגזרו בדרך כלל...

המשכיות ומרד בחסידות מאז המאה ה-19, הנהגת השושלת החסידית עוברת מאב לבן, ולעתים רחוקות - מרב לתלמיד. הכפיפות כלפי הרבי היא עיקר גדול בחסידות, ואך טבעי הוא...

ההומור מלווה מאז ומתמיד את ההוויי החסידי ואת הסיפור החסידי. ההומור הוא אחד ממרכיבי השמחה (ע"ע) שערכה חשוב מאין כמוהו במשנת החסידות. במקורות החז"ליים אמנם...

'הצדיק' - תפקידו וכוחו מוסד 'הצדיק' העומד במרכז החצר החסידית, התפתח בדור השני לחסידות בידי 'המגיד', רבי דב בֶּר ממזריטש ותלמידיו, כדמות המתווכת בין העולם...

לסיפור החסידי תפקידים רבים. הוא מוסר באופן אותנטי את התורה החסידית ואת ערכי החיים שעל פיהם מושתתת החברה החסידית. הבעש"ט קירב את חסידיו באמצעות סיפור, וטען...

מהמצוות המרכזיות והחשובות ביהדות. לימוד תורה הוא מצווה יסודית בדת היהודית. במקרא הציווי הזה מוזכר כמה פעמים, וכן כתוב כי יש לשנן את התורה בכל עת ולהנחילה...

החגים והימים המיוחדים לאורך השנה משמשים כעוגנים משמעותיים בסיפורי החסידים.

החסידות התהוותה מתוך הוויי גברי, וכפי שהיה מקובל בתחום לימוד התורה בכלל, התורה החסידית פונה לרוב אל הגבר ולא אל האישה. נשות המשפחה שאבו אפוא את רוח...

'מופתים' בחסידות לרבים ממנהיגי החסידות ייחסו יכולת על-טבעית וכוח לחולל 'מופתים'. זוהי נגזרת מרכזית מתוך הערצת החסידים את 'הצדיק' העומד בראשם, ומתוך תפיסת...

לענייני פרנסה, עבודה וכל מה שסביבן, יש מקום נכבד במשנת החסידות ובסיפור החסידי. אמנם הדימוי של החברה החרדית כיום הוא של חברה שדוגלת אך ורק בלימוד תורה, אבל...

"אין לך מצוה רבה יותר מפדיון שבויים" קובע הרמב"ם בספר ההלכה 'היד החזקה' (הלכות מתנות עניים, ח, י), ואכן מצווה זו הייתה לעיקר גדול וחשוב במסורת היהודית, בעיקר...

סיפורי חסידים על חג הפסח. החסידים חגגו את פסח בהרבה שמחה בצד השמירה על כל כללי החג. בסיפורים שילוב של זה וזה כאחד מתוך הרבה אהבת ישראל.

החסידות הייתה נוכחת מאוד בעולמם של גברים דווקא, וכך הדבר בצורות שונות גם כיום. הם אלו הבאים אל שולחנו של הרבי, הם אלו הנוסעים אל החצר לימים ארוכים ועוזבים...

רבי אהרן הגדול מקַרלין [יאנובה 1736 – קרלין 1772] מגדולי תלמידיו של המגיד ממזריטש, מייסד חסידות קרלין. הידיעות על ילדותו מועטות מאוד. אביו, ר' יעקב, היה שמש...

רבי לייב (שרה'ס) בן שרה [רוֹבנה 1730 – ילטושקוב 1791] מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש. דמותו של רבי לייב אפופה אגדה ומסתורין, ומועטות הידיעות על ילדותו...

רבי יצחק קַליש מווּרקי [זלושין 1779 – וורקי 1848] מייסד חסידות ווּרקי ואַמשינוֹב. רבי יצחק נולד למשפחה מיוחסת. אביו, שמעון, נודע כבעל צדקה גדול וכונה "בעל...

רבי חיים הַלבֶּרשטַאם מצַאנְז [טרנוגרד 1797 - צאנז 1876) מייסדה של חסידות צאנז, ממנהיגיה של יהדות גַליציה, רב ופוסק הלכה חשוב. ר' חיים נולד למשפחה מיוחסת הן...

רבי מנחם מנדל קאליש מווּרקי [ז'וריק 1819 - וורקי 1868] האדמו"ר השני בשושלת וורקי ובנו של מייסד החסידות, ר' יצחק מוורקי. חסידים מספרים שכבר בילדותו ניבאו לו...

רבי שלום רוֹקַח מבֶּעלְז [ברודי 1779 - בעלז 1885] מייסד שושלת חסידות בעלז. אביו, רבי אליעזר, היה מגדולי חכמי ה"קלוֹיז" בברודי - מוסד ותיק ומכובד שבו למדו תורה...

ריבלה - אישה צדיקה, דעתנית ובעלת מידות טובות שחיה בעיר סטַנוב - מבליחה לרגע במחזור סיפורים קצר המופיע בספר השבחים החסידי הראשון - שבחי הבעש"ט (תקע"ה)....

רבי יעקב יוסף כ"ץ מפונלאה [פולנאה 1782 - ?] מראשוני מפיצי החסידות, תלמידו הקרוב של הבעל שם טוב ומחבר ספר החסידות הראשון "תולדות יעקב יוסף". מכונה בפי החסידים...

רבי אברהם "המלאך" [מזריטש 1741 – פסטוב 1776] בנו יחידו של רבי דב בֶּר, המגיד ממזריטש. רבי חסידי ומקובל. נהג בכל ימי חייו בדרך של פרישות וסגפנות, עסק בקבלה...

ר' שמחה בּוּנים מפְּשיסחָה [ודיסלב 1765 – פשיסחה 1827] מגדולי המורים החסידיים וממשיך דרכו של "היהודי הקדוש" מפשיסחה. נולד למשפחה רבנים מיוחסת. אביו, ר' צבי...

רבי יצחק מאיר רוטנברג (אלתר) (מאגנישוב 1799 - גור 1866) מייסד שושלת חסידות גור. מכונה על ידי חסידי גור "חידושי הרי"ם" על שם ספרו. נולד למשפחה המיוחסת למהר"ם...

רבי נחמן מברסלב (מֶז'יבּוּז' 1772 – אוּמַן 1810) מייסד חסידות ברסלב. ר' נחמן מברסלב נולד בעיר מז'יבוז באוקראינה, עירו של הבעל שם טוב. מצד אמו היה רבי נחמן נינו...

רבי שמֶלקֶה ׁ(שמואל) הלוי הורביץ מניקֶלשבּוּרג [צ'ורטקוב 1726 – ניקלשבורג 1778] רב ואדמו"ר חסידי נודע, מתלמידי המגיד ממזריטש. נולד למשפחה מיוחסת של רבנים,...

רבי אורי (השָׂרָף) מסְטְרֶלִיסְק (יאנוב 1757 – סטרליסק 1826) מתלמידי ר' שלמה מקרלין, מייסד שושלת סטרליסק. ר' אורי היה בנו של כפרי עני בשם פינחס. לפי המסורת,...

רבי צבי הירש (משרת) מרימנוב [1778 דומברובה – 1848 רימנוב] מראשי הצדיקים בגליציה וממלא מקומו של רבי מנחם מנדל מרימנוב. נודע בכינויו 'משרת'. רבי צבי הירש...

רבי אברהם יהושע הֶשל מאַפְּטָא [ז'מיגריד 1748 – מז'יבוז' 1825] מגדולי צדיקי החסידות, תלמידם של רבי אלימלך מליזַ'נסק ור' יחיאל מיכְל מז'לוֹטשוֹב. אבי שושלות...

רבי שנֵיאוֹר זַלמַן מליאַדי, [לוז'נה 1745 – הדיץ 1813] מייסד חסידות חב"ד, ומחבר ספר התניָא, מכונה גם "האדמו"ר הזקן" ו"בעל התניא". מגיל צעיר נודע ר' שניאור זלמן...

רבי מאיר (השני) מפרמישלאן [פרמישלאן 1790 – מיקולאיוב 1850] אדמו"ר חסידי, מגדולי בעלי המופת בחסידות. בפי החסידים נקרא בשם החיבה ר' מאיר'ל. רבי מאיר היה נכדו של...

רבי יחיאל מיכְל מזלוֹטשוֹב "המגיד מזלוטשוב" [ברודי 1726 - ימפולי 1726] מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש. היה נצר למשפחת רבנים מיוחסת מגליציה שחיה ופעלה...

רבי מנחם מנדל (טורם) מרימנוֹב [ניישטאט 1745 – רימנוב 1815] מראשי החסידות בפולין ובגליציה. ר' מנדל נולד למשפחה מיוחסת של רבנים. בצעירותו למד בברלין אצל הרב...

ר' לוי יצחק מברדיטשוב [הוסקוב 1740 – ברדיטשוב 1809 (תק"ע)] מגדולי האדמו"רים החסידיים, ידוע גם בכינוי "סנגורם של ישראל". ר' לוי יצחק נולד למשפחת רבנים ידועה...

ר' נפתלי צבי הוֹרוֹביץ מרוּפּשיץ [לינסק 1760 – לנצהוט 1827] מתלמידי ר' אלימלך מליזַ'נסק, ר' מֶנדל מרימַנוֹב והחוזה מלוּבּלין. רבה של רוּפּשיץ ומייסד חסידות...

רבי ישראל (פרידמן) מרוּז'ין [פוהורביץ 1797 – סדיגורא 1850] מייסד שושלת רוז'ין. רבי ישראל נולד למשפחה חסידית מיוחסת ביותר. מצד אביו הוא היה נינו של המגיד...

רבי זאב מזְבַּרז' [זלוֹטְשוֹב 1792 - וואלטשיסק 1822] אדמו"ר חסידי, בנו של רבי יחיאל מיכל מזְלוֹטְשוֹב. תלמידם של החוזה מלובלין ושל רבי מנחם מנדל מרימנוב. אביו...

רבי אלימלך מליזַ'נְסְק [לופוחוי 1787 – ליז'נסק 1717] מחשובי האדמו"רים החסידיים, מחברו של הספר "נועם אלימלך" ואחיו הצעיר של ר' זושא מאניפולי. ר' אלימלך גדל...

רבי דוד בידרמן מלֶלוֹב [ביאלה (?) 1745‏ – ללוב 1814] מייסד חסידות ללוב. ר' דוד מללוב היה מן הדמויות החסידיות הנודעות בחסידות פולין של ראשית המאה ה-19. בצעירותו...

רבי זושא [משולם זוסיא] מאניפולי [1730? - אניפולי 1800] מחשובי האדמו"רים החסידיים, אחיו הגדול של רבי אלימלך מליז'נסק. שמו נהגה בפי החסידים רֶבּ זוּשָא. ר' זושא...

רבי מנחם מֶנְדל (הלפרין - מורגנשטרן) מקוֹצְק (גוראי 1787 – קוצק 1859) ממשיך דרכו של רבי שמחה בּוּנים מפְּשיסחָה וממעצבי החסידות בפולין. נולד בעיירה במחוז...

השמחה בחסידות השמחה היא ערך עליון בחסידות, והחסידים הדגישו בדרכים שונות את חשיבותה העילאית. לרעיון השמחה קשורים גם הניגון והריקוד, שגם להם חשיבות רבה...

התפילה בחסידות התפילה מופיעה ביהדות כבר מתקופות קדומות. חכמי התלמוד אמרו: "איזוהי עבודה שבלב? – זוהי תפילה" (בבלי, תענית ב, א). החסידות, בעקבות תורת הקבלה,...

רעיון ה'תשובה' ביהדות רחב מאוד, החל מן המקרא המציב את הציווי 'שובה ישראל עד ה' אלוהיך', וכלה במדרשים ובספרים רבים העוסקים ברעיון התשובה. מלבד הרעיון הראשוני...

התוכחה היא דברי ביקורת, הנאמרים מתוך רצון לסייע לאדם שחטא לתקן את דרכיו. אמירות אלו כונו גם 'מוסר', על שם הייסורים ונקיפות המצפון שדיבורים אלו נועדו לגרום...