יער שאין לו סוף

בערב יום הכיפורים, לאחר שנסתיים מנהג הכפרות, סיפר רבי נחמן מברסלב לאחד מחסידיו חיזיון. שראה את עצמו הולך ביער אחד, והיער היה גדול לאין סוף. ורצה ר' נחמן לחזור למקום שממנו בא. והנה בא אליו איש אחד ואמר לו כי היער הזה הוא בלי קץ וסוף, וכי כל הכלים שבעולם, כולם נעשו מזה היער. אחר כך הראה לו דרך, איך יוכל לצאת מן היער.
אחר כך בא אל נהר אחד ורצה להגיע אל סוף הנהר. ושוב בא אליו איש אחד ואמר לו כי בזה הנהר אי אפשר לבוא אל סופו, כי נהר זה אין לו קצה וסוף. וכל אנשי העולם שותים ממימיו של נהר זה. וכמו קודם הראה האיש דרך כיצד להגיע אל סופו של הנהר.
אחר כך בא אל טחנת קמח, שהייתה בנויה על שפתו של אותו הנהר. ושוב בא אליו איש אחד ואמר כי הריחיים שבטחנה זו טוחנות קמח עבור העולם כולו.
אחר כך חזר אל היער וראה שם נפח אחד שיושב ביער ועושה את מלאכתו. ואמרו לו כי זה הנפח עושה כלים בשביל העולם כולו.
והדברים סתומים מאוד.