חתונה

חוסר אמונה, ואולי גם קנאה ומתח בין אישי, גרמו לכך שרבי שלום מבֶּעלז נאלץ לשנות סדרי בראשית ולהשתמש ביכולותיו המיסטיות.

בדרך הטבע או בדרך נס? בפשטות או במופתים? שני אדמו"רים שונים עם דרכים שונות להיפקד בבנים, ואחרי שניהם לא כדאי להרהר

בית דין בראשותו של ר' אלימלך מליז'נסק מעז לתבוע לדין את אלוהים. מתוך דברי המשנה הם לומדים כיצד יכול האדם "לכפות על האדון" לשחרר את עבדיו

האם אמנם קיים אוצר מתחת לגשר? זוהי הגרסה הקדומה לסיפור הנודע על האיש המחפש אוצר במקום רחוק מביתו.

סיפור חסידי המסתיים בסטירת לחי מצלצלת. באמצע הקידוש, בליל השבת, בוחר ר' ישראל מרוז'ין לספר סיפור ארוך ומצחיק על שני בדחנים המתחרים ביניהם. מדוע?

הרבי מקוסוב סייע לינטֶה-דבורה ולאמה לקיים את החתונה למרות עוניין. הוא מעניק להן כסף מתוך מגירה מופלאה, וגם רוקד איתן כדי להשתתף בשמחת החתונה מרחוק.

במהלך חתונה אחת חיבר רבי מנדל מווּרקי שיר חתרני, כתגובה לשיר ששר ה"בדחן". מה לדעת הרבי, הדבר הכי חשוב בעמידה לפני הבורא אם לא תפילה?

החתונה שערכו לנכדיהם ר' ישראל מרוז'ין ור' הירש מרימנוב הפגישה בין שתי משפחות שונות מאוד זו מזו. משפחתו של ר' ישראל היא כנראה המשפחה המיוחסת ביותר בעולם החסידי, ואילו משפחתו של ר' הירש היא משפחת חייטים פשוטה. כיצד הכריזו השניים על ייחוס אבותיהם?

ר' זושא חוטף מכות משיכורים וממשיך לחטוף גם כשהם רוצים להכות אחר. סיפור שעיקרו: אי אפשר להתחמק מהגורל.

בחתונה מופיע הקבצן השלישי, המגמגם כבד-הפה. כקודמיו הוא מסביר את המום שלו כניתוק מן המצב הגשמי הנחות, ומברך גם הוא את הזוג שיהיו כמוהו.

סיפור תשוקתו של הלב אל המעיין הוא אחת היצירות המפורסמות של רבי נחמן מברסלב. כאן הוא מופיע בהקשרו - כחלק מסיפורו של הקבצן המגמגם.

זהו החלק הראשון בסיפורו של הקבצן עקום הצוואר, שלמעשה אינו עקום צוואר כלל. צווארו ישר מאוד והוא מסוגל להפיק ממנו את כל הקולות שבעולם, אך אינו רוצה להוציא הגה ולהוסיף להבלי העולם הזה.

הקבצן עקום הצוואר מתגלה - כקודמיו - כאיש בעל יכולת מופלאה הקשורה דווקא בצווארו.

חשיבותה של השמחה גם בזמנים של "נפילה" וכישלון, והסכנה הטמונה ב"חכמות" ובהשכלה.

סיפורו של הקבצן הגיבן מכיל את היסודות החוזרים בסיפור על שבעת הקבצנים. כאן מתחרים האנשים ביכולת להיות "מועט", כלומר דבר קטן "המחזיק את המרובה" - וכך להפעיל דבר שהוא גדול מהם בהרבה.

בחלק זה מתחיל סיפור משנֶה, שאינו המשך ישיר לחלקו הראשון של הסיפור. סיפור משנה זה עוסק בקורותיהם של שני ילדים אבודים ביער ופגישתם עם שבעת הקבצנים הפלאיים.

קבוצת אנשים מנסה להגיע אל האילן הפלאי, שבו נמצאים כל בעלי החיים. הקבצן הגיבן הוא היחיד שיכול להביא אותם אל האילן, שאינו נמצא ב"מקום".

בחלק זה של הסיפור מופיע בחתונת הקבצנים הקבצן הראשון, העיוור. כמו שיעשו גם הקבצנים שאחריו, הקבצן מסביר כעת מדוע המום שלו אינו חיסרון אלא יתרון וכוח.

גם הקבצן הגידם מתגלה כמי שאינו בעל מום. אף שהוא "ללא ידיים", יש לו כוח בידיו יותר מאלה המתפארים בכוחם הרב.

ביום השני של חתונת הקבצנים מגיע הקבצן החירש. הוא מסביר את המעלה שבהיותו חירש, ומוכיח את יכולותיו להשיב את הסדר על כנו במדינה שאיבדה את "החיים הטובים".

הקבצן השישי והאחרון הוא היחיד היודע להיכנס למבצר עשוי מים, ולרפא את בת המלכה הפצועה. בתמונה מיוחדת זו נחתם סיפורו הבלתי גמור של רבי נחמן מברסלב.

ר' משה לֵייבּ מסַסוֹב מבקש כי ניגון מיוחד שנוגן ביום חתונתם של חתן וכלה עניים, שחיתן, ינוגן גם ביום פטירתו. מה היה מיוחד כל כך באותו ניגון?

ר' אלימלך מליז'נסק "הריח" את העבֵרה שהתרחשה בעיר שבה ביקר. נער צעיר שסייע לו בשעה ששאר בני העיר נרתעו מפניו, זכה לברכה גדולה שהתגשמה כעבור שנים רבות

חיים שלמים עלולים להיות לשווא אם אדם הזניח את ה"קדושה" ואת הרוחניות. ובמשל החסידי - כמו חתונה שלמה ומושקעת, אבל ללא הטבעת וללא "קידושין"